הפה והשיניים מושפעים מהסוכרת ומשפיעים עליה, בדומה למערכות ואיברים אחרים בגוף.
השפעת הסוכרת על חלל הפה מתבטאת בשלושה איברי מטרה עיקריים:
1. השיניים (עששת).
2. החניכיים (דלקות חניכיים).
3. ריריות הפה: לשון, שפתיים, לחיים, רצפת הפה והחיך
ישנם מספר סמנים, שקיום כל אחד מהם מרמז על נוכחות מחלת חניכיים: כאבי חניכיים; דימום מהחניכיים (בעת צחצוח שיניים, אכילה וכו'), ריח רע מהפה; נפיחות חניכיים; רגישות בחניכיים; נסיגת חניכיים (השיניים נראות ארוכות יותר); מרווחים שנפתחו בין השיניים; ניידות שיניים; הפרשת מוגלה מהחניכיים. באם אחד מהסמנים מתקיים, יש צורך בטיפול חניכיים.
עם זאת, מחלת החניכיים עשויה להופיע מבלי שהבחנת בסמנים.
האם יש קשר בין מחלת החניכיים והסוכרת?
הסוכרת מחמירה את שכיחות ואת חומרת מחלת החניכיים. מחלת החניכיים עשויה להופיע כבר בשלב מוקדם של הסוכרת, ומופיעה בשכיחות גבוהה אצל סוכרתים. ישנו קשר לבקרת רמות הגלוקוז בדם, כך שכאשר בקרת רמות הגלוקוז גרועה יותר, גם מחלת החניכיים עלולה להחמיר. גם כאשר כמות הרובד סביב השיניים זהה, מחלת החניכיים תהיה חמורה יותר אצל סוכרתים יחסית לבריאים. חשוב לציין, כי גם קצב התקדמות מחלת החניכיים מהיר יותר אצל סוכרתים. בנוסף לכך, מחלת החניכיים עלולה להופיע בגיל צעיר יותר אצל סוכרתים.
כיצד משפיעה הסוכרת על החניכיים?
המנגנונים הגורמים להשפעת הסוכרת על החניכיים קשורים לרובד החיידקי, לרמות הגלוקוז בנוזל החניכי, לאספקת הדם לחניכיים, לתגובת מערכת החיסון, ולמטבוליזם הקולגן.
-בניגוד לסברה אשר רווחה בעבר, כיום ידוע, שהרובד החיידקי הגורם למחלת החניכיים דומה בהרכבו בין אנשים סוכרתיים ואנשים בריאים. עיקר ההשפעה של הסוכרת, אם כך, הינה על המנגנונים הקשורים בגוף עצמו, ובאופן בו הגוף מגיב למתקפת החיידקים..
-תגובת מערכת החיסון, ההכרחית להתגוננות בפני החיידקים גורמי מחלות החניכיים, נפגעת גם היא אצל חולי הסוכרת. ישנה פגיעה בתאים הנקראים פולימורפונוקלארים (PMNs). תאים אלו אחראים על שורת ההגנה הראשונה של הגוף בפני זיהומים, ובהם גם זיהומים בחניכיים. פגיעה בשורת התאים המונוציטים\מאקרופאגים מביאה להגדלה בהפרשת חומרים הגורמים והמגבירים את הדלקת.
האם מחלת החניכיים משפיעה על איזון רמות הגלוקוז בסוכרת?
מחלת החניכיים והזיהום החניכי עלולים לפגוע בבקרת הגלוקוז בדם של החולה הסוכרתי. מחלת חניכיים חמורה מעלה את הסיכון לבקרת גלוקוז לא טובה פי 6 תוך שנתיים. עוד נמצא, כי הסיכון של אדם סוכרתי לפתח סיבוכים לבביים או כלייתיים גבוה יותר אצל אנשים עם מחלת חניכיים קשה יחסית למחלת חניכיים קלה.
ממצא חשוב הינו, שבעקבות טיפול בחניכיים שהביא לשיפור במצב בריאות החניכיים, חל גם שיפור באיזון הסוכרת אצל אנשים עם שליטה לא טובה על רמות הגלוקוז בדם. הטיפול בחניכיים, אם כך, חשוב לא רק לשם בריאות החניכיים, אלא גם משפיע על בריאות הגוף כולו, ועשוי לשפר את בקרת הסוכרת.
מהו הטיפול בחניכיים?
עקב חשיבות הטיפול בחניכיים בקרב חולי הסוכרת, חשוב להגיע לאבחנה נכונה. לכן מומלץ להתייעץ עם רופא חניכיים.
אצל אדם סוכרתי, כמו אצל אדם בריא, דגש רב מושם על טיפול מניעתי, בכדי למנוע את היווצרות והתקדמות מחלת החניכיים. לכן יש חשיבות להיבדק בשלב מוקדם ככל האפשר.
הטיפול הבסיסי במחלת החניכיים אצל הסוכרתי זהה לטיפול בבריא.
עקב החשיבות של מניעת התפתחות מחלות ודלקות בחניכיים אצל החולה הסוכרתי, בכל מקרה, לאחר כל טיפול בחניכיים חשוב להקפיד להגיע לבדיקות שגרתיות ותחזוקות, בהן מוערך מחדש מצב החניכיים.
האם יש צורך בטיפול אנטיביוטי לטיפול בחניכיים?
אצל סוכרתי יתכן ורופא החניכיים ימליץ על מתן אנטיביוטיקה במקביל לטיפול שתואר בחניכיים. . מלבד ההשפעה האנטי-חיידקית כנגד חיידקים הגורמים למחלות חניכיים אנטיביוטיקה זו מעכבת גליקוזילצייה של חלבונים ומעכבת פרוק של גליקוגן. נטילת אנטיביוטיקה לבדה (ללא טיפול מקצועי בחניכיים) אינה יעילה. בכל מקרה, אין ליטול אנטיביוטיקה על דעת עצמך, וחשוב להתייעץ עם הרופא המטפל קודם לנטילתה.
אם מדובר במקרה של זיהום חריף (מורסה), והניתוח חייב להתבצע מיידית, יש ליטול אנטיביוטיקה מקדימה לטיפול הכירורגי. במקרה של זיהום חריף יתכן שיהיה צורך לשנות את מינון התרופות הניטלות, כיוון שהזיהום פוגע בבקרת רמות הגלוקוז. חולים המטופלים באינסולין-יתכן שיאלצו להגדיל את מינון האינסולין. חולים שאינם מטופלים באינסולין-יתכן שיטופלו באינסולין בתקופה בה קיים הזיהום. בכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
האם הטיפול בחניכיים יצליח?
התגובה לטיפול בחניכיים אצל חולה הסוכרת עלולה להשתנות מהאדם הבריא. כאשר בקרת הגלוקוז מאוזנת, הטיפול בחניכיים מצליח במידה שווה בין סוכרתים ובריאים (הן טיפול ראשוני, הן טיפול ניתוחי).
יובש בחלל הפה:
סוכרת לא מאוזנת מביאה למיעוט רוק, הגורם ליובש בחלל הפה. בבריאות, הרוק מצוי בפה בכמות רבה, ומכיל אנזימים אנטי-חידקיים, חלבונים שונים, מלחים שונים, ודואג ללחות ולשלמות מרכיבי חלל הפה. מיעוט רוק פוגע בתפקודו התקין של חלל הפה, ומביא לפגיעה בריריות הפה ובשיניים. הפגיעה בריריות מתבטאת בשפתיים-יובש, חריצים, דלקת וגירוי בזויות הפה ריריות חלל הפה נראות אדומות, מודלקות, בצקתיות ולעתים מכוייבות; הלשון יבשה, חלקה ומודלקת (אדומה מאוד). קשיים בלעיסה, בליעה, טעימה והחלקת המזון, ותחושת צריבה בלשון, הינן התלונות העיקריות הנובעות מיובש בפה. כיוון שיכולת הריפוי נפגעת אצל סוכרתיי, ההתמודדות עם הזיהום קשה עוד יותר, דבר המקל על התפשטות הפטריה בחלל הפה. טיפול ואיתור מוקדמים הכרחיים.
אחד מתפקידי הרוק הינו שמירה על בריאות ושלמות השיניים. מיעוט הרוק גורם גם להווצרות עששת בשיניים.
עששת אצל סוכרתים:
בעקבות השינוי בכמות הרוק ובהרכבו בסוכרת, השן חשופה למתקפה עששתית, ויכולת ההתגוננות נפגעת. עששת נרחבת וכואבת והרס שן נרחב הינם התוצאה. לכן גם בעששת יש לטפל בשלב מוקדם ככל האפשר.
ביקור תקופתי אצל רופא השיניים יאפשר איתור מוקדם של מוקדי עששת, וטיפול בהם בהתאם.
כיצד מטפלים ביובש חלל הפה?
אין טיפול ביובש הפה אשר יחזיר את הפרשת הרוק לרמתה התקינה בכל שעות היום. למעשה, איזון רמות הגלוקוז הוא שיביא לשיפור בהפרשת הרוק, ובכך גם לשיפור במרבית התלונות הנלוות. קיימים מספר תחליפי רוק מלאכותיים, המספקים לחלל הפה את הלחות הדרושה לו לשם תפקוד. אם תפקוד בלוטות הרוק לא נפגע, ישנם גם תכשירים המעודדים את הפרשת הרוק. לעיסת מסטיק (ללא סוכר) או מציצת סוכריה חמוצה (ללא סוכר!) מגבירים את הפרשת הרוק לתקופה קצרה.
האם ניתן לבצע שתלים אצל סוכרתים?
במקרים רבים של חוסר בשן או במספר שיניים, קיימת אפשרות להחליפן על-ידי שתלים דנטלים. בכדי שניתן יהיה להחדיר שתל חייבים להתקיים מספר תנאים הכרחיים, הקשורים בכמות ואיכות העצם, מבנה השיניים הסמוכות ואתר ההשתלה המיועד, ומצב בריאות האדם המועמד לקבלת השתל.
הבעיה אצל סוכרתיים הינה תהליך הריפוי הפגום, דבר שיכול להביא לחוסר קליטה של השתל. במקרים של סוכרת מאוזנת ניתן בדרך-כלל להחדיר שתלים שיניים .כאשר הסוכרת אינה מאוזנת, אין לבצע שתלים
טיפול השיניים כרוך לרוב בלחץ נפשי, שעלול לגרום לירידה ברמות הגלוקוז בדם. רופא השיניים ינסה להקטין את הדחק ככל האפשר. הרדמה מקומית מתבצעת במרפאת השיניים בכדי למנוע כאב בזמן הטיפול, ויעילה בהקטנת ומניעת הדחק. לחולים סוכרתיים מותר להשתמש בחומרי ההרדמה המקומית המקובלים במרפאות השיניים. שיטה נוספת להקטנת הדחק הינה סדציה. בצורה זו נעשה שימוש בחומרים שונים להרגעה, במתן דרך הוריד או בנשימה ("גז הצחוק").
אם מתוכנן טיפול כירורגי או ניתוח חניכיים, חשוב מאוד להקפיד על דיאטה נכונה. גם לאחר הניתוח יחס חלבונים\פחמימות\שומנים וצריכת הקלוריות הכוללת חייבים להישמר, בכדי לשמור על רמות גלוקוז תקינות בדם.
לסיכום:
• חלל הפה, השיניים, החניכיים וריריות פה מושפעים מן הסוכרת, וחשופים לזיהומים ומחלות.
• דלקות בחניכיים פוגעות ברמות הגלוקוז בדם. טיפול בדלקות החניכיים עשוי לשפר את רמות הגלוקוז בדם.
• ניתן וחשוב לבצע טיפולי שיניים וטיפולי חניכיים בשלב מוקדם ככל האפשר.
הטיפול בשיניים ובחניכיים מהווה חלק מהטיפול הכולל בסוכרת.
• חשוב להיבדק אצל רופא שיניים ואצל רופא חניכיים מדי שנה.
• מחלת החניכיים והגדלת החניכיים ניתנות בדרך-כלל למניעה על-ידי אבחון וטיפול מוקדמים. אם המחלה כבר קיימת, טיפול חניכיים מתבצע בכדי לעצור\להאט את התקדמותה ולשמור על בריאות החניכיים. לכן יש לעבור בדיקת חניכיים גם אם לא חשים במחלה, לאבחן את מצבם ולטפל לפי הצורך.
• חשוב להקפיד על גהות פה טובה ועל נקיון הפה, ולהגיע לתחזוקות ולביקורות מדי חודשיים-שלושה, בכדי למנוע התפתחות זיהומים.
• חשוב ליידע את רופא השיניים ואת רופא החניכיים לגבי הסוכרת. הרופא יתכנן את הטיפול בהתאם למצב הבריאותי, בהתייעצות עם הרופא המטפל.
• הצורך בנטילת אנטיביוטיקה לפני טיפול אינו חד משמעי, ונקבע בייעוץ בין רופא השיניים לרופא המטפל.
אנטיביוטיקה תינתן בכל מקרה של זיהום חריף.
• במקרים של סוכרת מאוזנת ללא סיבוכים, טיפול בשיניים לא דורש התאמה מיוחדת בדרך-כלל.
• במקרים של סוכרת לא מאוזנת או במקרים של זיהום חריף יש לקבל את הטיפול במרפאות פה ולסת במרכזים הרפואיים הגדולים.
• בכל מקרה, תוכנית הטיפול בשיניים ובחניכיים תתבצע לאחר התייעצות בין רופא השיניים\רופא החניכיים והרופא המטפל בסוכרת.
